21.04.16

החירות האמיתית וחג אביב שמח ... Wahre Freiheit und Pessach Sameach

חברים יקרים. פסח, חג חירות, חג אביב מתקרב, עומד כבר בפתח ולי יש חומר למחשבה, מהי חירות אמיתית. בחודשים האחרונים אני למדתי כל כך הרבה על החיים, על בריאות, ועל עצמי, על חברים שעוזרים ותומכים ומנסים באמת להבין ועל חברים חדשים, שמבינים אותי לגמרי. בזכותם אני התקדמתי, צמחתי והתבגרתי, יצאתי מהפאניקה ונרגעתי. למה לי? שאלתי את עצמי. ולמה מכה כזו? שמרחיקה אותי מהחברה. מרחיקה אותי ובכל זאת מקרבת אותי אל אנשים "רגישים ומיוחדים, עדינים ונפלאים. אני לא לבד. על כך אני מודה לכם. על כל תמיכה ועזרה אני מודה. ואני מודה אפילו על המכה, שהצילה אותי מנזק רב יותר ומהתמכרות חמורה יותר. יצאתי מהתמכרות לחירות אמיתית. ככה זה בעיניי, "יציאת מצריים" מעבדות הסלולרית. עכשיו אני חופשיה. לא קל לי, אבל אני בדרך להתמודד, להשתקם. אני בדרך לחיים בריאים יותר, אמיתיים יותר, בלי קישקוש. מעבדות לחירות. ויחד עם רגישים אחרים אנחנו נציל אולי כמה ילדים, כמה אנשים שרוצים להקשיב לנו. יש לנו מסר חשוב. ומי שירצה לשמוע אותו מוזמן. אני מרגישה שהחיים הופכים להיות יותר צלולים, יותר אמיתיים אך לא יותר קלים. תודה לאנשים בקבוצה, שקבלו אותי בצורה כל כך יפה ונעימה, ותודה על כל מילה שנאמרה "דוגרי" כי לא רציתי לשמוע, ללמוד... רק עם ביקורת חריפה לפעמים מתקדמים. תודה על חודשים מלאי עידוד ותמיכה ואהבה שהיתה מורגשת דרך כל תגובה וכל טיפ קטן.
אני הולכת לקראת הפסח הזה כאישה אחרת.
בשולחן ליל הסדר אחשוב עליכם, חבריי, ובליבי אני חושבת לי שרק אתם

תוכלו להבין אותי לגמרי. במצב שלנו, צריך אנשים שהם מרגישים אותו הדבר ושהם מבינים את המצב. אחרת אפשר להשתגע. יש במכה הזו, שחטפנו, משהו חיובי מאוד. הרגישות מצילה אותנו מנזק גדול, אולי ברגע אחרון. 

הרבה חודשים לא יכולתי להוציא את זה מפי, אבל עכשיו אני אומרת את זה בקול רם : אני מודה לקב"ה על מה שקרה לי ומבינה את המשמעות. הכל לטובה. ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה... בוודאי גם שם.. הוא נמצא.

חג אביב שמח לכולכם

Liebe Freunde, Pessach, das Fest der Freiheit, Fest des Fruehlings naehert sich, steht schon vor der Tuer. Und fuer mich gibt es viel nachzudenken, ueber das, was echte Freiheit bedeutet. In den letzten Monaten habe ich unendlich viel gelernt, vor allem ueber das Leben, ueber Gesundheit, ueber Freunde und ueber neue Freunde,  die mich wirklich verstehen koennen. Mit ihrer Hilfe bin ich vorwaerts gekommen, gewachsen, erwachsen geworden, habe mich aus der Panik befreien koennen und mich langsam beruhigt. Warum ich? Habe ich mich gefragt. Und warum dieser Schlag? Ein Schlag, der mich von der Gesellschaft trennt. Er schliesst mich weitgehend von der Gesellschaft aus und bringt mich naeher zu Menschen, die sensibel und besonders, empfindsam und wunderbar sind. Ich bin nicht allein damit. Und dafuer danke ich euch. Fuer jede Hilfe und Unterstuetzung bin ich dankbar. Und ich danke, dass mich dieser "Schlag" ereilt hat. Er hat mich letzten Endes vor schlimmerem Schaden bewahrt und von einer Sucht befreit. Ich bin von einer Abhaengigkeit in die wirkliche Freiheit gelangt. So kann ich die Dinge inzwischen sehen, die mir widerfahren sind. Der Auszug aus Aegypten, von der Sklaverei des Handys. Nun bin ich wirklich und wahrhaftig frei. Es ist alles nicht leicht fuer mich, und doch lerne ich damit umzugehen, befinde mich mitten in einer Rehabilitation des Koerpers und der Seele. Ich bin auf dem Weg in ein gesunderes bewussteres Leben, pures Leben. Von der Sklaverei in die Freiheit. Und gemeinsam mit anderen Betroffenen werden wir vielleicht das eine oder andere Kind "retten" koennen, bewahren koennen, den einen oder anderen Menschen aufruetteln, wer uns anhoeren will, ist willkommen. Denn wir haben eine Aufgabe, eine wichtige Botschaft in unserer Zeit. Fuer die, die offen sind, zu hoeren.  Ich spuere, dass das Leben klarer wird, echter. Ohne Firlefanz. Ich danke den Menschen aus unserer FB-Gruppe, die mich so angenehm empfangen haben. Danke fuer jedes klare deutliche Wort, das gesprochen wurde, ohne Umschweife. Denn ich wollte nicht hoeren anfangs. nicht lernen. Und doch, ist es nicht so, dass wir manchmal nur durch scharfe Kritik wachsen und vorwaerts kommen koennen? Danke fuer die letzten Monate, die gefuellt waren mit Ansporn, Ermutigung und Liebe, die durch jede Reaktion auf meine Posts spuerbar war, mit jedem noch so kleinen Tipp. 

In dieses Pessach gehe ich als andere Frau. Ich bin nicht mehr dieselbe. Und ich werde am Sederabend am Tisch sicher an euch denken, meine Freunde, und wissen, dass nur ihr mich wahrhaftig verstehen koennt. In unserer Lage braucht man Menschen, die das Gleiche fuehlen, die die Situation kennen. Sonst kann man leicht verrueckt werden. 

Es gibt in dieser wirklich schwierigen Lage in der wir uns befinden etwas zutiefst Positives. Unsere Empfindlichkeit rettet uns vor groesserem Schaden, vielleicht im letzten Augenblick. In den letzten Monaten brachte ich es noch nicht so recht ueber die Lippen, aber heute kann ich es aus vollem Herzen sagen: Ich danke dem Schoepfer, fuer das was mir widerfahren ist und glaube, inzwischen die Bedeutung und den Sinn zu kennen. Wie Rabbin Nachman sagt, ist wirklich ALLES zum Guten. 

"Und selbst im Verborgenen, das sich im Verborgenen befindet.. auch da ist G-tt, " selbst wenn wir ihn nicht immer sofort spueren koennen, und fast schon glauben, er habe uns verlassen. 

Pessach Sameach, meine Freunde. 

1 Kommentar:

  1. Pesach sameach, liebe Noa,
    es ist schoen, wieder von Dir zu lesen, Dich hier wieder zu treffen. Aber es ist nicht alles schoen, was Du schreibst. Moege es eine Genesung geben, weniger Schmerzen, weniger EHS-Symptome. Danke, dass ich die letzten Monate viel von Dir lernen durfte. Bleib gesegnet und behuetet. Wir denken viel an Dich.
    Micha und Heidi

    AntwortenLöschen