19.03.16

צריך יותר סבלנות Ich brauche mehr Geduld

היה לי המון זמן למחשבה בשבת. כי שכבתי הרבה. אצל החברים. התאוששתי מהשבוע. עדיין חלשה. אבל אני מרגישה שאני צריכה להיות יותר סבלנית עם האחרים. הרי אפילו אני עדיין לא קלטתי, מה קרה איתי, ואיך החברים מסוגלים לעשות את ה"סוויץ" הזה, ופתאום להתחשב בי כל הזמן. אני צריכה להירגע ולתת לאחרים הרבה יותר זמן, להפנים, איך אני עכשיו. אני לא אותה נועה, אני כבר לא יכולה להשתתף בדברים שעשינו יחד. אבל גם להם זה קשה להפנים. לא רק לי. רק, שאני כנראה רואה את עצמי כל הזמן, כי קשה לי להתמודד עם היום. היום הרגיל . אבל צריך לתת לחברים זמן להבין. ואת זה גם אני צריכה ללמוד כנראה. 

אני גם צריכה ללמוד להתמודד, להבין כמה זמן אוכל להשאר בסיטואציה לא נעימה, וכמה זמן נשאר לי, עד שהכאב בלתי נסבל. מה שמפחיד אותי, כי למעשה אני רוצה כבר לברוח כשהסימנים הראשונים מופיעים. גם סחרחורת היא לא נעימה, כי אז אני מרגישה כמו שיכורה. אבל אולי אפשר להשאר קצת עד הכאב יופיע. 

יש עוד הרבה דברים שצריך ללמוד אם אתה רגיש לקרינה. ואני לא סבלנית עם עצמי, וגם לא עם האחרים. זה לא בסדר. צריך להשתפר

Ich hatte am Shabbat viel Zeit zum Nachdenken. Denn die meiste Zeit habe ich im Bett gelegen und mich von der Woche erholt. Bei den Freunden. Und immer noch bin ich schwach. Aber ich merke, dass ich geduldiger sein muss mit meiner Umwelt. Ich selbst habe ja sogar noch nicht verinnerlicht, was mit mir passiert, wie sollen da die anderen um mich herum ploetzlich diesen Switch machen, und die ganze Zeit Ruecksicht auf mich nehmen. Ich muss ruhiger werden, und anderen viel mehr Zeit geben, zu verinnerlichen wie ich nun bin. Ich bin nicht mehr dieselbe Noa, und ich kann nicht mehr dieselben Dinge gemeinsam mit ihnen unternehmen. Aber das ist ja nicht nur fuer mich schwer, sondern auch fuer meine Umwelt. Nur, dass ich die ganze Zeit wohl nur mich selbst sehe, da ich den ganze Tag ueber damit beschaeftigt bin, mit dem Tag klarzukommen. Ich muss anderen mehr Zeit geben, zu verstehen. Und das muss ich anscheinend lernen. Auch muss ich lernen, abzuschaetzen, wie lange ich in einer unangenehmen Situation bleiben kann, bis der Schmerz unertraeglich wird. Das macht mir Angst, denn ich moechte ja am liebsten immer schon fliehen, wenn die ersten Anzeichen auftauchen. Aber auch Schwindel ist nicht angenehm, denn man fuehlt sich wie betrunken. Aber vielleicht lerne ich auszuhalten, bis der Schmerz auftaucht. Es gibt noch viel viel zu lernen, wenn man Betroffene ist, EHS Betroffene. Und ich bin sowohl mit mir nicht sehr geduldig, als auch mit den anderen nicht. Das muss sich aendern. Ich muss mich aendern. 

Keine Kommentare:

Kommentar veröffentlichen