25.02.16

מותשת וגמורה erschöpft und völlig fertig

יום נורא ביותר מאחורי. עשיתי המון טעויות. בין היתר נסעתי שוב בתחבורה ציבורית. כבר על הבוקר הייתי צריכה להיות בביטוח לאומי, לבקש הבטחת הכנסה. ההמתנה בתור כבר הרגה אותי ובפנים היתה המון קרינה, שגרמה לי לכאבים וסחרחורת. הפקידה שטיפלה בי, היתה מאוד נחמדה, להפתעתי. אחר כך לבנק שלי, שוב לחכות, שוב חשיפה למערכת וייפיי. אחרי כן הלכתי למקום פרטי לנקות ולמרות העבודה הפיזית נהניתי כי האנשים האלה מאוד מתחשבים בי, מכבים את כל מה שאני רוצה, סלולריות, וייפיי, טלפון אלחוטי ומיקרוגל.

שוב נסיעה באוטובוס לפגישה בעיר, בעניין עבודה. נאלצתי לרדת מהאוטובוס לפני היעד כי הרגשתי נורא. סבלתי מכאבים בראש, סחרחורות, בילבול וחולשה נוראה, כאבים בכל השרירים. חפשתי לי מקום שאפשר היה לשבת ולהתאושש, אבל לא מצאתי. בסוף התיישבתי באיזה מדרגות בחצר, קרוב לרחוב קרן היסוד. המון קרינה שם במרכז העיר. 

הפגישה היתה בבנין היכל שלמה. שוב מקום מאוד מרכזי עם המון קרינה, אנטנות על הגג וגם מסביב. כמעט התמוטטתי כשהמתנתי לבחורות שהיו אמורות לדבר איתי. 

בקשתי שנצא החוצה, לחפש מקום אחר, ומצאנו ספסל ברחוב יותר פנימה. לקחתי עדביל נגד כאבים, בפעם הראשונה, ולאט לאט חזרתי לעצמי. 

מה שהם ספרו על העבודה היה מאוד מעניין. העמותה עובדת עם בנות שירות בודדות מחו"ל ודואגת לבעיות שלהן. הייתי מאוד מעוניינת, אבל אני כבר כמעט בטוחה, שמקום העבודה הוא באיזה משרד עם תנאים שאני לא יכולה לסבול אותם. אבל נבדוק בהמשך.

הלכתי הביתה ברגל והגעתי מותשת וגמורה. ישנתי שעה וחצי והכאב חוזר, ונוסף על כך השכנה מאוד פעילה באינטרנט או עם הסמרטפון שלה. אני לפעמים לא מאמינה שזה המצב עכשיו ואלה החיים החדשים. אבל זה מה יש. וצריך להתמודד עם זה.

Ein schlimmer Tag liegt hinter mir. Ich habe viele Fehler gemacht, unter anderem bin ich wieder mal mit öffentlichen Verkehrsmitteln gefahren. Schon früh am Morgen musste ich zur Bituach Leumi, der isr. Sozialversicherung, Arbeitslosengeld beantragen. Das Warten in der Schlange hat mich schon fast umgebracht und im Gebäude war viel Strahlung, die mir Schmerzen und Schwindel bereitete. Die Mitarbeiterin die meinen Fall bearbeitete, war zu meiner Überraschung sehr nett, was man nicht immer von der Bituach Leumi erwarten kann. Danach hatte ich noch etwas auf der Bank zu erledigen, was wieder Wartezeit, und wieder Belastung durch WIFI bedeutete. Dann ging es zu meiner privaten Putzstelle, dort konnte ich trotz der physischen Arbeit etwas Luft holen. Das Ehepaar bei denen ich putze, stellt wirklich alles ab, was mich beeinträchtigt, WIFI, Smartphones, das schnurlose Telefon und die Mikrowelle. 

Wieder ging es in Richtung Stadt und wieder mit dem Bus. Das war schon viel zu viel fuer mich und ich war gezwungen früher auszusteigen, aufgrund der Probleme. Kopfschmerzen und Schwindel, Schmerzen in den Muskeln am ganzen Körper und unglaubliche Schwäche. Ich suchte einen Ort, wo es nicht ganz so viel Strahlung gibt, fand aber nichts, in der Nähe der Keren Hayesod ist einfach alles hoch belastet. Zum Schluss fand ich noch einen Hinterhof, wo ich mich auf eine Treppe setzen konnte, dort konnte ich ein wenig ausruhen. 

Das Gespräch, was ich vereinbart hatte, mit den Mitarbeiterinnen von einer Organisation, die sich um alleinstehende Mädchen aus dem Ausland, die Zivil-ersatzdienst in Israel leisten, kümmert, fand im Gebäude Heichal Shlomo statt. Rund um dieses Gebäude und auch auf dem Gebäude selbst sind Mobilfunkantennen, die mir sehr zu schaffen machten, und mich fast kollabieren liessen. Ich bat die Frauen, mit mir nach draussen zu gehen und dort einen Ort zu suchen, an dem ich mich konzentrieren kann und weniger Probleme habe. Nachdem ich eine Kopfschmerztablette genommen hatte - zum ersten Mal überhaupt, denn ich möchte im Grunde gar nicht erst damit anfangen  - und wir eine Bank fanden, fand ich wieder ein wenig zu mir und es ging mir besser. Die Beschreibung der Arbeit klang interessant und ich hätte grosse Lust darauf. Aber ich habe erstmal keine grossen Hoffnungen, dass die Arbeitsbedingungen und der Arbeitsplatz meinen Anforderungen und Einschränkungen entsprechen könnten. Ich werde das noch prüfen. Nach unserem Gespräch bin ich dann zu Fuss nach Hause, kam erschlagen und voellig fertig hier an und musste mich erst einmal hinlegen. Der Kopfschmerz kommt zurück und das auch aufgrund der Tatsache, dass wohl meine Nachbarin ziemlich aktiv im Internet ist, natuerlich per WIFI, oder aber mit ihrem Smartphone herumspielt. 

Manchmal kann ich wirklich noch nicht glauben, dass dies nun meine aktuelle Situation sein soll, und so mein neues Leben aussieht. Aber so ist es wohl.

Keine Kommentare:

Kommentar veröffentlichen